נעים נולד בעיר בצרה שבעיראק ב-21 בינואר 1948 להוריו סביחה וכדורי הללי. בילדותו, למד בבית הספר חדד, שהיה בבעלות משפחה נוצרית. בבית ספר זה למדו את השפה האנגלית, ובמסגרת שיעורי הדת למד על הברית הישנה והחדשה, בנוסף ללימודי האסלאם עבור התלמידים המוסלמים.
לאחר סיום הלימודים בבית הספר היסודי, נעים למד בתיכון העירוני בבצרה, שם סיים במגמה מדעית בבית הספר "אל-אעדאדיה אל-מרכזיה". בהמשך החל ללמוד מסחר וכלכלה במכללת בצרה. נעים היה ידוע כבחור אהוב, יפה תואר ובעל כריזמה, מה שמשך אליו חברים רבים בני דתות שונות, כולל יהודים, נוצרים ומוסלמים.
מעבר לקרבתו לחבריו, הוא היה קשור מאוד למשפחתו, הפגין דאגה רבה להוריו , אחיותיו ואחיו. בגיל צעיר, הוא נטל אחריות רבה עקב גילו המתקדם של אביו ודאג לעסקי המשפחה.
במהלך חייו, נעים פיתח אהבה נסתרת לישראל בגלל שבאותו זמן הממשל בעיראק היה עויין ליהודים. הוא דאג מאוד במהלך מלחמת ששת הימים ולאחר נצחון ישראל, חש גאווה רבה.- התנהגות שגרמה לחששות בקרב הסובבים אותו.
בנובמבר 1968, נעים נעצר והועבר לחקירה בבצרה ובבגדד בחשד לקשירת קשר לטובת ישראל וביצוע פעולות חבלה בעיר. הוא עבר עינויים קשים, וב-21 בינואר 1969, ביום הולדתו ה-20, נגזר עליו דין מוות. ההוצאה להורג בוצעה ב-27 בינואר 1969 ללא כל אפשרות להיפרד ממשפחתו.
נעים נקבר בבית הקברות היהודי בבגדד, הוא הונצח יחד עם שמונת היהודים שהועלו יחד איתו גרדום על ידי הקמת השכונה "יד לתשעה" בהרצליה, גלעדים באור יהודה, רמת גן, כפר סבא, ויער שניטע לזכרם בהרי ירושלים.
Naim was born in the city of Basra in Iraq on January 21, 1948 to his parents Sabiha and Kdori Hilleli. As a child, he attended the Hadad school, which was owned by a Christian family. In this school they learned the English language, and in religious studies he learned about the Old and New Testaments, in addition to Islamic studies for the Muslim students.
After graduating from elementary school, Naim studied at the municipal high school in Basra, where he graduated with a science major at the "Al-Adadiya Al-Merksia" school. Later he began studying commerce and economics at Basra College. Naim was known as a well-liked, handsome and charismatic guy, which attracted many friends from different communities, including Jews, Christians and Muslims.
Beyond his closeness to his friends, he was very attached to his family, showing concern and love towards his parents, sisters and brothers. At a young age, he took on a lot of responsibility due to his father's advanced age and took care of the family business.
During his life, Naim developed a hidden love for Israel, which stemmed from the hostile administration in Iraq at the time. During the Six Day War, he showed concern before the war and great pride after Israel's victory, which caused concern in those around him due to his behavior.
In November 1968, Naim was arrested and transferred to Basra and Baghdad for questioning on suspicion of conspiring in favor of Israel and carrying out acts of sabotage in the city. He underwent severe torture, and on January 21, 1969, on his 20th birthday, he was sentenced to death. The execution was carried out on January 27, 1969 without any possibility to say goodbye to his family.
Naim was buried in the Jewish cemetery in Baghdad, and his commemoration, along with eight other Jews who were executed with him, was done through the establishment of a neighborhood in Herzliya called "Yad HaTisha" and Gilead in Or Yehuda, Ramat Gan, Kfar Saba, and a forest planted in their memory in the Jerusalem mountains.
:המכתב שכתב נעים למשפחתו מהכלא בעיראק
The letter Naim wrote to his family from the Iraqi prison:
לכבוד אבי היקר, אמי, סבתא, סמי, סאמיה, סוהיילה ונאת'רה היקרים המכובדים מיטב הברכות והגעגועים,
שאלתי הראשונה על בריאותכם ומצבכם. באשר לי, תודה לאל, אני בריא ושלם. לא מצער אותי דבר זולת הפרידה מכם ומפניכם היקרות לי.
אבי היקר:
אני נמצא בכלא המרכזי של בגדד. נשפטתי ונדונתי למוות. בית הדין של המהפכה הוציא נגדי את פסק הדין, וכן נגד דוד ע'אלי, דוד דלאל, צבאח חיים ויחזקאל צאלח.
אבי הנכבד:
הפתרון היחיד שתוכלו לנסות הוא שתלכו לארמון הרפובליקה, לנשיא הרפובליקה ולהנהגת מועצת המהפכה כי החלטת הביצוע בידיהם, ולעשות זאת במהירות האפשרית ובדחיפות כי החלטת הביצוע עלולה לצאת לפועל בקרוב.
אבי הטוב:
המזל אינו לצדי וזהו גורלי. אתם, אל תהיו תלויים בי. אלוהים גזר עלי למות כאן בדרך זו.
אבי היקר:
אני שלחתי לנשיא הרפובליקה בקשה בה אני מבקש רחמים והקלה בעונש ההוצאה להורג שגזרו עלי. בקשה זו היא תקוותי היחידה להישאר בחיים. האישום בו הואשמתי הוא חבלה וכפי שאתה יודע אני חף מאשמה זו. אבקשכם ללכת לנשיא הרפובליקה ולבקש שיקל את גזר הדין.
אבי הנכבד:
אני מבקשך שתסלח לי על אי מילוי חובתי כלפיך. כמו כן אני מבקש שתמחל לי ושתרגיע את מצפוני. אני מאחל לך אריכות ימים , כדי שתראה את סאמי במקומי כצעיר בעל משפחה, וכן שתזכה לראות את נישואי האחיות.
סמי היקר:
אתה יודע כמה אני אוהב אותך, הרי אתה חלק מנשמתי. מה רב צערי שלא זכיתי לראותך צעיר בעל משפחה. כמה קיוויתי לראותך בוגר אוניברסיטה וילדיך משחקים על כתפי. ברצוני לבקשך לדאוג לנאת'רה, סוהיילה, סאמיה, לסבתא, לאמא ולאבא וכן שתשקוד על לימודיך ושלא תזניח אותם מפני שאתה האפוטרופוס במקומי. אתה לבי ונשמתי וחיי. אני מבקש ממך שתברך בשמי לשלום את כל החברים ותישק להם במקומי.
אמי היקרה:
בנך עתיד למות חלילה. אמא שלי! תמלאי את מקומי מפני שאת בעלת תבונה רבה, אני מבקשך שתעשי מעשים טובים , שתקבעי את דעתך ושתטילי את מרותך בבית, משום שאת הנבונה בין כולם. כמו כן אני מבקש שתלכו לבית הדוד מפני שרק הוא יכול לשמור עלינו.
סאמיה היקרה,סוהיילה פרח שלי ונאת׳רה חביבתי : אחיותי אני שולח לכם את המילים הללו מפה טהור,עט מדמעות ולב צחור.
יקירתי סאמיה:
אני מבקשך שתדאגי לאבא, לאמא , נאת'רה, לסבתא, לסמי ולסוהילה וכן שתשלימי את השכלתך הגבוהה בכל מקום בעולם, יהיו הנסיבות אשר יהיו. כמו כן אני מבקשך לדאוג שסוהיילה תלמד באוניברסיטה ותסיים את החוג בו תחפוץ וכן הדבר לגבי המתוקה נאת'רה.
נאת׳רה פרח שלי אני מבקש ממך שתמשיכי להיות חרוצה וחכמה ולא תהיי שובבה ושתאהבי את סוהיילה וסאמיה וסמי ואמא ונאנא ואבא .
סוהיילה, אני לא צריך לצוות עליך שכן אמונתי בך גדולה מאוד ושאת כמו לביאה וחצי .
לכבוד החבר והאח סלח חאקי המכובד,
בכבוד ובגעגועים,
אני אוהב אותך כמו את אחי סמי וכמו המשפחה המכובדת ולא אשכח את הטובות שלך כלפי: לפי דעתי ,האח והחבר לא נודע אלא בימי צרה ואני מכיר אותך ומכיר את אצילותך והכריזמה שלך ולכן אני לא צריך לבקש או להפציר בך שתהיה במקומי שכן אתה האבא שלי הוא מבוגר ולמשפחה אין איש מלבדי וכשאני הולך אתה תהיה במקומי להשגיח עליהם ועל בנך היקר רוני ואלו החיים זרעו כדי שנוכל ואנו נזרע כדי שיאוכלו אחרינו , לצערי אני זרעתי אבל הם לא יאכלו ולכן אני מבקש שתדאג להם כי התמר עוד לא הבשיל ולכן אני מבקש ממך שתספק להם את התמר כשהוא מבשיל כדי שיזרעו לדורות הבאים ושאלוהים ישמור אותך אחי היקר ולבסוף דרישת שלום למשפחתך לאימי וסמירה ולהוריך ,
אחיך הנאמן
נעים כ׳דורי הללי
בנכם,
נעים כ׳דורי הללי
Baghdad, 21 January 1969
In honor of my dear father, mother, Nana, Samy, Samia, Soheila, and Nathira,
Best wishes and longings to you all.
My first question is about your health and well-being. As for me, thank God, I am safe and sound. Nothing saddens me more than parting with you and your dear faces.
My dear father:
I am in the central prison of Baghdad. I was tried and sentenced to death. The Court of the Revolution issued the verdict against me, as well as against David G’ali, David Dalal, Sebah Haim, and Hezekiel Saleh.
Dear Father, the only solution you can try is to go to the Palace of the Republic, the President of the Republic, and the leadership of the Revolutionary Council, because the executive decision is in their hands. Please act quickly and urgently, as the executive decision could be implemented soon.
My good father, luck is not on my side, and this is my fate. Do not depend on me; God has condemned me to die here in this way.
My dear father, I sent the President of the Republic a request asking for mercy and relief from the sentence of execution that they sentenced me to. This request is my only hope to stay alive. The charge I was accused of is assault, and as you know, I am innocent of this charge. I ask you to go to the President of the Republic and ask that he lighten the sentence.
My honorable father, I ask you to forgive me for not fulfilling my duty to you. I also ask that you forgive me and calm my conscience. I wish you a long life so that you will see Samy in my place as a young man with a family, and also that you will get to see the marriage of the sisters.
Dear Samy:
You know how much I love you; you are part of my soul. What a pity that I didn’t get to see you as a young man with a family. How I hoped to see you graduate from university and your children playing on my shoulders. I would like to ask you to take care of Nathira, Sohaila, Samia, Nana, mother, and father, and also to focus on your studies and not to neglect them because you are the guardian in my place. You are my heart and soul, and my life. I ask you to greet all my friends in my name and kiss them in my place.
My dear mother:
Your son is going to die, God forbid. My mother! Fill my place because you are very wise. I ask you to do good deeds, to make up your mind, and to take care of yourself at home, because you are the wisest of them all. I also ask that you go to Uncle’s house because only he can protect us.
Dear Samia, Suhaila, my flower, and my beloved Nathira:
My sisters, I send you these words from a pure mouth, a pen with tears, and a black heart.
My dear Samia, I ask you to take care of father, mother, Nathira, Nana, Samy, and Sohaila. Also, complete your higher education anywhere in the world, whatever the circumstances may be. I also ask you to make sure that Sohaila studies at the university and completes the course she wants, and the same goes for sweet Nathira.
Nathira, my flower, I ask you to continue to be diligent and smart, not to be naughty, and to love Sohaila, Samia, Samy, mother, Nana, and father.
Sohaila, I don’t need to command you, as my faith in you is very great, and you are like half a lioness.
In honor of the honorable friend and brother Salah Khaki:
With respect and longing,
I love you like my brother Samy and like the respectable family, and I will not forget your favors towards me. In my opinion, the brother and friend is only known in times of trouble, and I know you and your nobility and charisma. Therefore, I do not need to ask or plead with you to be in my place, as you know my father is old and the family has no one but me. When I go, you will be in my place to watch over them and your dear son Roni. This life—they sowed for us to eat, and we sowed for them to eat after us. Unfortunately, I sowed, but they will not eat. So I ask you to take care of them because the fruit has not yet ripened. I ask you to provide for them when the fruit ripens, so that it will be seeded for future generations.
May God protect you, my dear brother, and finally, greetings to your family, to Eaime, Samira, and your parents.
Your faithful brother,
Naim K’Dori Hlali
Your son,
Naim K’Dori Hlali